סולומון ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

להלן החלטה בבקשת התובעים לקבל לעיונם תמלילי הקלטה, אשר נזכרו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעים.

בפתח ההחלטה יוזכר, כי עניינה של התביעה נזקי שריפה מיום 22.4.11 בבית התובעים, וכי המחלוקת העיקרית בין הצדדים בהליך זה נוגעת לשאלת קיומה של פוליסת ביטוח תקפה אצל הנתבעת 1 בעת השריפה, כאשר לטענת הנתבעים מועד תחילת תוקפה של פוליסת הביטוח הנדונה הינו יום 1.5.11, היינו לאחר מועד השריפה.

עוד יוזכר, כי ההליך נמצא בשלב שלאחר הגשת כתבי הטענות וטרם הגשת העדויות הראשיות מטעם הצדדים.

לאחר שפניית ב"כ התובעים לב"כ הנתבעים בבקשה לקבלת תדפיס המפרט את כל השיחות שהתקיימו עם התובעים וכן את הקלטות השיחות נענתה בסירוב, הוגשה הבקשה דנן.

ההחלטה ניתנת לאחר עיון בבקשה ובסבב התגובות, וכן בתמלילי ההקלטות הנדונות עצמם שהגשתם, לעיני בית המשפט בלבד, הושלמה בעקבות דיון והחלטה בנושא.

הנתבעים מבקשים לדחות מסירת העיון בהקלטות הנדונות עד לתום פרשת התביעה או לפחות עד לאחר הגשת העדויות הראשיות מטעם התובעים ובעניין זה הם נסמכים, כטענה מרכזית, על ההלכה אשר נקבעה ברע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, נה (1) 515 (להלן: "הלכת סוויסה").

לטענתם, דחיית העיון בהסתמך על הלכת סוויסה נדרשת ומוצדקת במקרה דנן, היות והמחלוקת המרכזית בשאלת קיומה של פוליסת ביטוח תקפה בעת השריפה נשוא ההליך הינה מחלוקת עובדתית, אשר הצדדים הציגו ביחס אליה גרסאות מנוגדות, שהכרעת בית המשפט ביחס להן כרוכה בהכרעה בשאלות מהימנות.

משכך טענו הנתבעים, כי על בית המשפט להורות על חשיפת ההקלטות לכל המוקדם רק לאחר הגשת תצהירי העדות נראשית מטעם התובעים, מבלי שלתובעים תהא הזדמנות להתאים גרסתם וליישבה עם תוכנן של השיחות המוקלטות עימם.

לטענת הנתבעים, משמעות בקשת התובעים למסירת העיון בהקלטות כבר עתה, הינה היפוך סדר הבאת הראיות וקבלת ראיות ההגנה קודם למסירת גרסת התובעים בתצהיר אודות נסיבות עריכת הביטוח וקיום חקירה נגדית על גרסה זו, וזאת בניגוד לסוגיית סדר הטיעון הקבועה בתקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). לטעמם, מסירת העיון בהקלטות בתום פרשת התביעה אינה משבשת או משנה את סדר הבאת הראיות, זאת, הואיל וממילא, על התובעים להציג ראיותיהם תחילה.

התובעים, מנגד, עומדים על דרישתם לעיין בהקלטות ותמליליהן כבר בשלב זה, כחלק מן ההליכים המקדמיים וקודם להגשת ראיותיהם, על מנת שההליך, כמו כל הליך אזרחי, יתנהל "בקלפים פתוחים", תוך שמירת הסימטריה והגילוי המלא בכל הנוגע לגילוי ועיון במסמכים.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה, כי במקרה דנן, אין הצדקה להפעלת הלכת סוויסה ולדחיית המועד לעיון בהקלטות המצויות בידי הנתבעים עד לאחר תום פרשת התביעה, ואף לא עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובעים. טעמיי יפורטו להלן.

בהתאם לתקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, כל מסמך שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין, רשאי הצד השני לדרוש ממנו עיון והעתקה של מסמך זה. זכות זו נגזרת מזכות היסוד שעניינה הנגישות למערכת השיפוטית, הטומנת בחובה גם את הזכות להליך ראוי (ראו: א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 202, להלן: "גורן").

הרציונאל אשר ביסוד תקנה זו, ברור הוא. הליך של גילוי ועיון במסמכים נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט, כאשר הכוונה היא גם למסמכים מועילים, שתוכנם עשוי לתמוך בגרסתו של המבקש, וגם למסמכים מזיקים העלולים לפעול לרעתו של מבקש הגילוי ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם.

הגישה השלטת בפסיקה לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם הינה גישת "הקלפים הפתוחים", היינו גישה התומכת בגילוי מירבי ורחב ככל הניתן של המידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. זאת, על מנת לאפשר לכל צד להתמודד באופן ראוי ומלא עם טענות הצד שכנגד (ראו: גורן, עמ' 198).

יחד עם זאת, תפיסה זו אינה חזות הכל וכנגדה ניצבות מטרות נוספות של ההליך השיפוטי, לרבות יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה, מטרת הירידה לחקר האמת וכו'. האיזון ההולם בין עקרונות ומטרות אלו, נגזר מנסיבותיו של כל מקרה.

בנסיבות המקרה דנן, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים בנושא, וכן עיינתי בכתבי הטענות ובתמלילי ההקלטות עצמם, איני סבורה, כי יש בחשיפת תוכן ההקלטות האמורות בשלב הנוכחי כדי לפגוע בזכויות הנתבעים או כדי לשבש באופן ממשי כלשהו את בירור ההליך ואת אפשרות הירידה לחקר האמת, לרבות בזווית בחינת מהימנות גרסת התביעה.

עיון בתמלילי ההקלטות מלמד, כי מדובר בשיחות שהתקיימו, ברובן, לאחר אירוע השריפה, והן כוללות, בעיקרן, ניסיונות בירור מצד התובע, אצל הנתבעת 1, ביחס למועד תחילת תוקף הפוליסה.

יתכן ויש בתוכנן של שיחות אלו, או חלק מהן, משום בסיס לטענות מסויימות כנגד גרסת התובעים, אך זו אינה השאלה שעל הפרק כעת, ואיני סבורה, כי יש בחשיפת תוכן השיחות כדי לסייע לתובעים להציג את גרסתם באופן מגמתי או מותאם כלשהו ובכך לפגוע בזכויות הנתבעים או באפשרות בית המשפט לרדת לחקר האמת.

בעניין זה אני אף לוקחת בחשבון, כי התובעים הציגו גרסה עובדתית מפורטת כבר בגדר תביעתם, ולעניין זה קיימת משמעות, גם אם טרם הוגשו העדויות הראשיות מטעמם.